לזכור ולהנציח את היקרים לנו
"בְּרִית אֱמֶת הִיא לָנוּ, קֶשֶׁר לֹא נִפְרָד רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד" (רחל).
אנו מזמינים אתכם להצטרף למעגל הנתינה ולהנציח בן או בת משפחה באמצעות תרומת מלגת מורשת שתקרא על שמם.
הקרן תפרסם את שמם, תמונתם ופועלם של יקיריכם המונצחים בעמוד “מלגות מורשת” באתר הקרן. המלגה תוענק על-ידי המשפחה בטקס המלגות השנתי.
זיוה גרימן נולדה התבגרה וחייתה בקיבוץ ניר עם. היתה אשת חינוך – עבדה כמטפלת בגני הילדים , כמורה בבית הספר היסודי שער הנגב . כבת למייסדי הקיבוץ היתה שותפה בעיצוב חיי התרבות בקיבוץ ופעילה בוועדות ובניהול החינוך בקיבוץ . לזיוה היתה אהבה גדולה לילדים. היא השקיעה בחינוכם , בטיפוח אישיותם ובהקניית ערכים של שיתוף פעולה וחברות. זיוה נישאה ליושי והביאה לעולם חמישה ילדים, חלקם ממשיכים
מוותיקי ניר-עם, מדריך, מחנך, מורה ומנהל בית ספר. פעיל בשדה התרבות והחברה וארכיונאי בנשמה. צבי – אבא שלנו, של אבנר, שמעון ויעל היה חלק מניר-עם והיא חלק ממנו. שייך היה לדור של חולמים ולוחמים… אבא הרבה לדבר על מחוזות ילדותו בעצב ובהומור ועל געגועיו לבני משפחתו שנספו בשואה. עם אמא עמליה שהייתה שותפה פעילה ומחנכת בנפשה, הקימו בניר עם בית שורשי ושמח. כשהוא כבר שבע
דב נולד בפולין, בעיר הסמוכה לבלרוס בשנת 1929. אביו, חש באנטישמיות שהתפרצה והתגברה בפולין והחליט להגר. הוא בחר להגיע לארגנטינה, מאחר והיה סוחר בקר והעריך ששם יצליח יותר. בשנת 1934 הפליג עם קבוצת מהגרים לדרך הארוכה, ללא רעייתו ובנו בן החמש דב. חלק מקבוצת המהגרים ירד בלונג איילנד והשאר המשיכו לארגנטינה. האב המשיך במסע דרומה ולאחר מספר חודשי התאקלמות בעיר רוסאריו, שעל גדות הנהר פאראנה,
זיוה גרימן נולדה התבגרה וחייתה בקיבוץ ניר עם. היתה אשת חינוך – עבדה כמטפלת בגני הילדים , כמורה בבית הספר היסודי שער הנגב . כבת למייסדי הקיבוץ היתה שותפה בעיצוב חיי התרבות בקיבוץ ופעילה בוועדות ובניהול החינוך בקיבוץ . לזיוה היתה אהבה גדולה לילדים. היא השקיעה בחינוכם , בטיפוח אישיותם
מוותיקי ניר-עם, מדריך, מחנך, מורה ומנהל בית ספר. פעיל בשדה התרבות והחברה וארכיונאי בנשמה. צבי – אבא שלנו, של אבנר, שמעון ויעל היה חלק מניר-עם והיא חלק ממנו. שייך היה לדור של חולמים ולוחמים… אבא הרבה לדבר על מחוזות ילדותו בעצב ובהומור ועל געגועיו לבני משפחתו שנספו בשואה. עם אמא
דב נולד בפולין, בעיר הסמוכה לבלרוס בשנת 1929. אביו, חש באנטישמיות שהתפרצה והתגברה בפולין והחליט להגר. הוא בחר להגיע לארגנטינה, מאחר והיה סוחר בקר והעריך ששם יצליח יותר. בשנת 1934 הפליג עם קבוצת מהגרים לדרך הארוכה, ללא רעייתו ובנו בן החמש דב. חלק מקבוצת המהגרים ירד בלונג איילנד והשאר המשיכו