על קברה של איקה בקיבוץ ארז נכתבו שתי שורות משירה של רחל: "האם אחפוץ גם ליטול ולתת, רק לתת כלום לא די." כביטוי לדרך חייה של איקה. איקה הצטרפה מיד לאחר תום לימודיה באוניברסיטה העברית לקיבוץ ארז, בתחילה כמורה שכירה ולאחר מכן כחברה. רוב ימיה עבדה כמורה לביולוגיה ומחנכת בית הספר התיכון בשער הנגב. במסגרת עבודתה העמידה דורות של תלמידים שידעו להוקיר את פועלה וזוכרים

אברהם לוי, אומיק שמו במשפחתנו, לייבוש בתנועת הנוער ובקיבוץ נחל עוז, נולד בקפריסין ב-3.7.1934. אביו נתן היה אגרונום ונשלח לקפריסין לפקח על הפרדסים שהיו בבעלות החברה הארץ ישראלית תנובה-אקספורט. לאחר הולדתו נכנסה אחות בית החולים לחדרה של אִמו והנה היא בוכה בכי תמרורים. למה את בוכה גברת לוי? הרי ילדת תינוק שמנמן ומקסים. ענתה לה בדמעות: המשורר הלאומי שלנו מת בתל אביב. יום לאחר הולדתו

אריה נולד בעיר פוסאדס בצפון ארגנטינה למשפחה ציונית ומסורתית. בשנת 1956 עלה , במסגרת "עליית הנוער", לארץ ישראל, נשלח לקיבוץ משמר- השרון ולאחר מכן הצטרף לקיבוץ ברור חיל. בשנת 1957 התגייס לצבא ההגנה לישראל ושירת ביחידת הצנחנים. הוא למד ציור אצל אריה מרגולשינסקי בבת ים ולאחר שסיים את לימודיו נסע להשתלמות נוספת בציור באירופה. בשנת 1967, בעת מלחמת ששת הימים, השתתף, כחייל מילואים בחטיבה 55