ק – קרן גרשוני https://gershoni.org.il קרן מילגות שער הנגב ע"ש צבי גרשוני ז"ל Sun, 16 Jul 2023 08:32:24 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9 https://gershoni.org.il/wp-content/uploads/2020/04/favicon-gershoni.png ק – קרן גרשוני https://gershoni.org.il 32 32 מירוש ודוד קולטין https://gershoni.org.il/%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9-%d7%95%d7%93%d7%95%d7%93-%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%9f/ Tue, 11 Jul 2023 07:45:04 +0000 https://gershoni.org.il/?p=1283 דוד קולטין (1934-2014) נולד בשכונת בורוכוב בגבעתיים בשנת 1934. בילדותו גילה כישרון מוסיקלי וניגן על כינור. בהיותו בן 11 נפטר אביו. אימו נאלצה לקחת אותו ואת אחיו הצעיר לגור בארה"ב אצל קרובי משפחתה. למרות שהתגוררו רק שנים ספורות בארה"ב דבק בדוד "החיידק האמריקאי". הוא דיבר אנגלית שוטפת  במבטא אמריקאי מושלם וחיבב מאד את התרבות האמריקאית. בשנת 1951 הצטרף לקיבוץ גבים במסגרת גרעין "מגשימים". בראיון שנתן לעלון הקיבוץ אמר שאת חייו הוא מחלק לשניים. החלק הפיננסי והחלק המוזיקלי.

דוד שימש בעיקר בתפקידים כלכליים , בקיבוץ כמרכז משק, גזבר ויו"ר הנהלה כלכלית. באזור כגזבר המפעלים האזוריים בשער הנגב בתנועה בוועדת תעשיה של  "איחוד הקבוצות והקיבוצים" וכסמנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית. במשך כל הזמן לא נטש את אהבתו הגדולה למוזיקה, יצא לקורס מנצחי מקהלות, הקים מקהלה בגבים, היה מדליק הנרות הקבוע בחנוכה ואב הסדר בפסח במשך שנים רבות, היווה חלק מרכזי ב"תזמורת בצורת" המפורסמת ובחבורות זמר בקיבוץ.

במסגרת תפקידו בוועדת התעשייה של "איחוד הקבוצות והקיבוצים" טיפל בהבאת מפעל "זמיר", ליצור חליליות, לגבים ואף היה מנהלו במשך מספר שנים. בתפקיד זה שילב דוד את אהבתו הגדולה  למוזיקה עם יכולותיו הניהוליות פיננסיות. בכל תפקידיו יצר קשרים אישיים וחברתיים עם קולגות לעבודה, לקוחות ואף עם מתחרים.

מרים (מירוש) לוינסון (1935-2014) נולדה בקרית חיים בשנת 1935. בהיותה בת 13 נהרג אחיה הגדול בקרבות שיחרור הנגב במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1952 הצטרפה מירוש לקיבוץ גבים במסגרת גרעין ב' של "מגשימים" שם פגשה את דוד והשניים נישאו.

מירוש עבדה במשך שנים רבות כמורה ומחנכת לקבוצות של "חברות נוער" בקיבוץ, לימדה בכיתות א' בקיבוץ ובבית הספר וכן לימדה את השפה העברית באולפן בקיבוץ. היא היתה מורה אהובה על תלמידיה. משך כל השנים פעלה מירוש בתחומי תרבות רבים בקיבוץ. יזמה והפיקה חגים וערבים ייחודיים בנושאים שונים,  ביימה והפיקה מופעי בר-מצווה, ייסדה את "ערב השערים" לבני המצוה (בו בני המצוה ומשפחותיהם שיתפו את כלל הקיבוץ בסיפורם המשפחתי), היתה אחראית ליצירת הגדת הפסח הייחודית של קיבוץ גבים ועוד. כמו כן הקימה וניהלה את "בית מאירה" שמשמש עד היום כספריה, חדר עיון ומשחק יצירתי לילדי הקיבוץ.

כבת למשפחה שכולה, נושא ההנצחה היה קרוב מאד לליבה והיא עסקה בו רבות בביתה ובקיבוץ. עוד בטרם הוכרז יום הזיכרון כיום אבל לאומי דאגה מירוש לקיים טקסי אזכרה ביום זה. גם יום השואה לווה תמיד בסידור הפרחים המסורתי של ששה פרחי קאלה לבנים בכניסה לחדר האוכל.

מירוש ודוד גידלו 3 ילדים: יונתן, אופיר ומיכל, וזכו ל 9 נכדים. בביתם תמיד נשמעה מוזיקה קלאסית ממערכת הסטריאו ומאוסף התקליטים המרשים שהיה ברשותם. היו חובבי תרבות ואהבו מאד קונצרטים, הצגות ותערוכות שונות.

]]> שולמית (סולי) קרת ז"ל https://gershoni.org.il/%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%a7%d7%a8%d7%aa-%d7%96%d7%9c/ Thu, 16 Apr 2020 16:52:55 +0000 https://gershoni.org.il/?p=687 סולי נולדה להורים יעקב ודינה לבית קיבטיניץ במוזסוויל, המושבה היהודית הראשונה בארגנטינה. לסולי היה אח אחד. בגיל 5 עברה המשפחה לעיר רוסריו שם שהתה עד עת עלייתה לישראל בשנת 1953 עם קבוצת חלוצים מאיחוד הבונים דרור. עוד טרם עלייתם ארצה נישאו בני הזוג חיים (ג'ימי) ושלומית קרת וחיו בזוגיות יפה 67 שנים.

הקבוצה אליה השתייכו התיישבה לראשונה ב'גבעות זייד' שהיה ישוב קיים. קשיי פרנסה ביישוב הקיים, יחד עם הרצון להגשמה ברוח חזונו של דוד בן גוריון, הביאה את הקבוצה לרדת לנגב ולהקים קיבוץ חדש; 'אור הנר' באזור שער הנגב. בתחילת הדרך עבדה סולי בחינוך לגיל הרך ובהמשך יצאה ללימודי הוראה והשתלבה כמורה מקצועית וכמחנכת, בתחומי הביולוגיה והמתמטיקה,  ב"בית החינוך שער הנגב". אין ילד בשער הנגב אשר למד בחטיבת הביניים בין השנים 1967 -2000 שלא למד תחת שרביטה. במקביל הקימה סולי את ספריית הילדים וספריית העיון בקיבוץ אור הנר. בפרויקט זה מצאה עניין רב ותענוג גדול ועם השנים אף הרחיבה את הספריה, מיחשבה אותה והייתה למנטורית עבור כל הספרניות באזור.

סולי שלנו אהבה לבשל,  בין המאכלים את טעמם אין לתאר במילים, נמצאים: קנישס, אמפנדס, סלט חצילים, עוגת גבינה ורולדת דולסה דה לצ'ה. בין תחביביה, סולי היתה מתקנת המשקפיים של הקיבוץ. היתה לה ערכה עם כל הברגים והמברגים הקטנים ובנפש חפצה הייתה מסייעת לכל ילד ומבוגר שמשקפיו נשברו או שהתעקמו. היו לה ידיים טובות ואהבה לתיקונים והדבקת חפצים שנשברו. לסולי היה זיכרון מדהים והיא ידעה לספר את סיפור ההיסטוריה של כול ענף בעץ המשפחתי, בדיוק מירבי  בפרטי חייו מי היה ומה עלה בגורלו.

לסולי וגי'מי 3 ילדים- מיכל, גדעון ואסנת.

]]> אריה קוטלר ז"ל https://gershoni.org.il/%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%98%d7%9c%d7%a8/ Sun, 12 Apr 2020 09:12:04 +0000 https://gershoni.org.il/?p=517 אריה נולד בעיר פוסאדס בצפון ארגנטינה למשפחה ציונית ומסורתית. בשנת 1956 עלה , במסגרת "עליית הנוער", לארץ ישראל, נשלח לקיבוץ משמר- השרון ולאחר מכן הצטרף לקיבוץ ברור חיל. בשנת 1957 התגייס לצבא ההגנה לישראל ושירת ביחידת הצנחנים. הוא למד ציור אצל אריה מרגולשינסקי בבת ים ולאחר שסיים את לימודיו נסע להשתלמות נוספת בציור באירופה. בשנת 1967, בעת מלחמת ששת הימים, השתתף, כחייל מילואים בחטיבה 55 של הצנחנים, בקרב על ירושלים. בשנת 1978 נסע למקסיקו והציג בתערוכה עם מריו אורסקו ריברו – אמן פרסקו ידוע. הביקור הזה חיזק אצלו את השימוש במוטיבים מהאמנות הדרום אמריקאית הילידית, ערש הולדתו.

עיקר יצירתו הייתה בתחום הפיסול, הציור והקרמיקה התעשייתית, הוא היה שותף בהקמת מפעל הקרמיקה של קיבוץ ברור חיל ולאחר מספר שנים היה למעצב הראשי שלו  ומנהלו התפעולי. במפעל הקרמיקה עיצבו וייצרו כלי-נוי וכלי-בית וסגנון הכלים הושפע  ממוטיבים ארץ ישראליים וארכיאולוגיים ומהאמנות הדרום אמריקאית. בשנת 1985,עם סגירת המפעל, מילא אריה מגוון תפקידים; בין היתר, בעת המעבר ללינה משפחתית, היה אחראי על התכנון האדריכלי של קיבוץ ברור חיל המשתנה. היה אחראי על ענף הבנייה בקיבוץ ויצא לפעילות תנועתית כרכז המחלקה לאמנות בתנועה הקיבוצית המאוחדת.

לאורך הקריירה האמנותית העשירה שלו, הציג אריה בתערוכות בארץ ובעולם. פסליו וציוריו נמצאים באוספים פרטיים וכן במרחב הציבורי ,בעיקר בקיבוץ ברור חיל ובמועצה האזורית שער הנגב. מבין יצירותיו המרכזיות נזכור את:

  • האנדרטה לחיילי צה"ל, בכניסה הדרומית לעיר שדרות;
  • עבודת עץ ואבן, במפעל "מכתשים" בבאר שבע;
  • עבודת קיר קרמיקה, במרכז הקיבוץ הדתי בתל אביב;
  • אישה על אופניים, בתיכון שער הנגב;
  • שבשבות, ב"אירועי ניצנה".
  • ציור קיר "סגרפיטו ", בקיבוץ אור הנר.

עם פרישתו לגמלאות החל לעבוד באופן מלא בסטודיו הפרטי שלו בקיבוצו, ברור חיל, ובמקביל התנדב שעות רבות בעמותת "קרן גרשוני" בה סייע באיתור אמנים חדשים הזקוקים לתמיכה כלכלית לטובת קידום יצירתם. אריה היה נשוי לרחל קוטלר במשך 60 שנים ולהם שלושה ילדים: נעמי זיכרונה לברכה, יוסי ואורי אשר ממשיכים את המורשת האמנותית של אביהם בציור ובפיסול.

]]>