רעיה ויסברג ז"ל

רעיה נולדה ב- 25 באפריל 1918, לאליעזר וטובה מרנפלד בעיר בלצי בבסרביה. אביה עסק במסחר בתבואות והבית שהיו בו גם עוזרת וגם טבחית היה במצב כלכלי טוב מאד. למשפחת מרנפלד נולדו עוד שלוש בנות וכולן עלו לישראל. ההורים בביתן הקפידו לשמור על צביון יהודי, אך יחד עם זה השתלבו בחוגי האינטליגנציה המקומית והאם שהיתה פטורה ממטלות הבית, התפנתה לעסוק בכך. בת 12 הצטרפה רעיה לתנועת השומר הצעיר, אז עוד לא משכה אותה האידיאולוגיה, קסמו לה הטיולים, הפעולות ושמחת החיים שאפיינה את המפגשים. לאט, לאט היא נשבתה, רכשה מושגים בתחום הפילוסופיה והדיונים הערים חידדו אצלה את קו המחשבה.

היא סיימה תיכון, תוך השתתפות ערה בפעילות התנועתית, השתתפות שסחפה גם את הוריה שלפני כן לא נטו כלל אל התנועה הציונית. כבר בגיל 17, נשלחה לקן יאסי לשמש כראש קן וכמדריכת השכבה הבוגרת. מתקופת ההכשרה היא זכרה את  התנאים הקשים, את העבודה במפעלי החרושת, אך גם את אווירת היחד הטובה. ב- 23 במרץ 1938, קיבלה הודעה להתכונן לעליה תוך 5 ימים. נפרדה בבכי מהוריה ועלתה על אנייה, הישר לקיבוץ "עמל" בקרית-חיים, בקריה עבדה במפעל "אתא" ושוב כמובן השתלבה בפעילות פוליטית-מפלגתית ואהבה את הדינמיקה של החיים וההפגנות הגדולות באחד במאי.

כשעבר הקיבוץ לרוחמה, נשלחה רעיה ללמוד את מלאכת ייצור המברשות בבית-חרושת "המברשת", שנרכש באותן שנים, היא היתה עובדת זריזה וחרוצה, אך העבודה המונוטונית והמשעממת לא התאימה לאופייה הסוער, והיא מצאה סיפוק בפעילות תרבותית, בלימודי ערב וקורסים קצרים. אחרי שעברה קורס קדרים ב"גבעת- חביבה", השתלבה בפעילות  מפלגתית במפלגת מפ"ם, סניף ירושלים. רעיה זכרה תקופה זאת כהזדמנות להרחבת אופקים וחידוש קשרים עם העולם שמחוץ לקיבוץ.

שלוש פעמים ברציפות נבחרה למלא תפקיד, רכזת ועדת הבריאות, אותו מילאה בתבונה ורגישות כאשר נשאלה: "הכיצד?" ענתה: "מאוד חשוב לי להיענות לצרכים המיוחדים של החברים". בהחלטה רגעית ובלתי רצינית, כהגדרתה, החליטה רעיה לצאת ללמוד אנגלית באוניברסיטת באר-שבע. להפתעתה הלימודים לא היה קשים לה במיוחד וההצלחה דרבנה אותה להמשיך ולסיים בהצלחה את כל המבחנים והעבודות.

היא החלה ללמד אנגלית בבית הספר, אחר-כך ב'מכללת הנגב' בה מילאה תפקיד רכזת חטיבת השפות. בתפקיד זה ארגנה, הדריכה ועקבה אחרי כל הקורסים לשפות זרות. היה לה לרעיה כישרון מיוחד לשפות והיא שלטה ברומנית, עברית, צרפתית, אנגלית, רוסית ויידיש.

אל משה ויסברג אותו כינתה בחיבה בוב, נקשרה רעיה קרית-חיים. ברוחמה נולדו להם שלושה בנים, אלי, ארי וישקה. רעיה הייתה אישה שידעה להעריך יופי ותבונה, הקפידה מאוד על הופעתה והשתדלה לשמור עליה בכל כוחה. תמיד השתתפה עם משה, באופן פעיל בכל פעילות תרבותית, ואהבה מוזיקה ותיאטרון.