אריה קוטלר ז"ל

אריה נולד בעיר פוסאדס בצפון ארגנטינה למשפחה ציונית ומסורתית. בשנת 1956 עלה , במסגרת "עליית הנוער", לארץ ישראל, נשלח לקיבוץ משמר- השרון ולאחר מכן הצטרף לקיבוץ ברור חיל. בשנת 1957 התגייס לצבא ההגנה לישראל ושירת ביחידת הצנחנים. הוא למד ציור אצל אריה מרגולשינסקי בבת ים ולאחר שסיים את לימודיו נסע להשתלמות נוספת בציור באירופה. בשנת 1967, בעת מלחמת ששת הימים, השתתף, כחייל מילואים בחטיבה 55 של הצנחנים, בקרב על ירושלים. בשנת 1978 נסע למקסיקו והציג בתערוכה עם מריו אורסקו ריברו – אמן פרסקו ידוע. הביקור הזה חיזק אצלו את השימוש במוטיבים מהאמנות הדרום אמריקאית הילידית, ערש הולדתו.

עיקר יצירתו הייתה בתחום הפיסול, הציור והקרמיקה התעשייתית, הוא היה שותף בהקמת מפעל הקרמיקה של קיבוץ ברור חיל ולאחר מספר שנים היה למעצב הראשי שלו  ומנהלו התפעולי. במפעל הקרמיקה עיצבו וייצרו כלי-נוי וכלי-בית וסגנון הכלים הושפע  ממוטיבים ארץ ישראליים וארכיאולוגיים ומהאמנות הדרום אמריקאית. בשנת 1985,עם סגירת המפעל, מילא אריה מגוון תפקידים; בין היתר, בעת המעבר ללינה משפחתית, היה אחראי על התכנון האדריכלי של קיבוץ ברור חיל המשתנה. היה אחראי על ענף הבנייה בקיבוץ ויצא לפעילות תנועתית כרכז המחלקה לאמנות בתנועה הקיבוצית המאוחדת.

לאורך הקריירה האמנותית העשירה שלו, הציג אריה בתערוכות בארץ ובעולם. פסליו וציוריו נמצאים באוספים פרטיים וכן במרחב הציבורי ,בעיקר בקיבוץ ברור חיל ובמועצה האזורית שער הנגב. מבין יצירותיו המרכזיות נזכור את:

• האנדרטה לחיילי צה"ל, בכניסה הדרומית לעיר שדרות;
• עבודת עץ ואבן, במפעל "מכתשים" בבאר שבע;
• עבודת קיר קרמיקה, במרכז הקיבוץ הדתי בתל אביב;
• אישה על אופניים, בתיכון שער הנגב;
• שבשבות, ב"אירועי ניצנה".
• ציור קיר "סגרפיטו ", בקיבוץ אור הנר.

עם פרישתו לגמלאות החל לעבוד באופן מלא בסטודיו הפרטי שלו בקיבוצו, ברור חיל, ובמקביל התנדב שעות רבות בעמותת "קרן גרשוני" בה סייע באיתור אמנים חדשים הזקוקים לתמיכה כלכלית לטובת קידום יצירתם. אריה היה נשוי לרחל קוטלר במשך 60 שנים ולהם שלושה ילדים: נעמי זיכרונה לברכה, יוסי ואורי אשר ממשיכים את המורשת האמנותית של אביהם בציור ובפיסול.