"כי אַבְנֵי-נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל-אַדְמָתוֹ" (זכריה ט')
צבי גרשוני נולד בעיר בלצי בבסרביה בשנת 1915, למשפחה אמידה ספוגה במסורת ותרבות יהודית.
צבי הנער הצטרף לתנועת "גורדוניה", תנועת נוער ציונית סוציאליסטית, שם עוצבה דמותו הרוחנית ונבנה סולם הערכים לאורו פסע. שם גם החל מסלול פעילותו הציבורית ממנו לא חדל עד שנעצמו עיניו.
צבי עלה ארצה בשנת 1936 עם חברי הגרעין של "ניר חיים" שעלה להתיישבות קבע ושינה שמו ל"ניר עם".
בתום מלחמת העולם השנייה יצא לפעילות בארגון העלייה בקרב שארית הפליטה. במלחמת העצמאות כיהן כראש ועד יישובי הנגב וכמזכיר ב"איחוד הקבוצות והקיבוצים".
ב- 1969 נבחר לכנסת השביעית, ונפטר ב- 1976 בעת שירותו בכנסת השמינית. כחבר כנסת ראה עצמו כשליח הנגב בכלל ושער הנגב בפרט. בכל יום שישי התארח במשרדו של צבי חזן (ראש המועצה) והיה מתעניין בבעיות השונות של האזור. במסגרת זו הגה את רעיון הקמת קרן מלגות אשר תתמוך בהשכלה, בתרבות ובאומנות. אכן, עוד במהלך השבעה בישר צבי חזן לחנה גרשוני ז"ל, על הקמת הקרן שתישא את שמו. חנה גרשוני כיהנה כיו"ר הקרן במשך שנים רבות.
